מחול התאוות האנושיות

רגע לפני שהם נוסעים לחו"ל להופיע סיימה להקת המחול קמע חמש הופעות עם היצירה המצליחה כרמינה בורנה. היצירה נוצרה לראשונה בשנת 2007 על ידי המנהל האמנותי וכוריאוגרף הבית תמיר גינץ בהזמנת פסטיבל קיפריה בקפריסין. כרמינה בורנה הפכה לסיפור הצלחה בינלאומי ומאז הועלתה בכל רחבי העולם, ובכלל זה באירועי התרבות של האולימפיאדה בביג'ינג (2008). לקראת ההעלאה המחודשת באביב 24, לבקשת פסטיבלים בחו"ל, גינץ עדכן את הכוריאוגרפיה, וכן נוספו עיצוב תלבושות מרהיב של אביעד הרמן ועיצוב תאורה חדש של שי יהודאי.

כרמינה בורנה היא קנטטה עלילתית שחיבר קרל אורף בשנים 1935-6. הקנטטה מבוססת על 24 שירים מתוך קובץ של דברי שירה מימי הביניים בשם זה. הפרוש המילולי של השם הוא "שירי בוירן", שם זה מתייחס למנזר בנדיקטבויירן, שם נמצא כתב העת המקורי. הליברית, בלטינית וגרמנית, עוסקת בקשת רחבה של נושאים: הפכפכות הגורל והעושר, טבעם החמקמק, המתעתע של החיים, השמחה על שוב האביב ותענוגות השתייה, הזלילה, ההימורים והתאווה.

ביצירה של גינץ, פרשנות תוססת ועכשווית ליצירה המוזיקלית של אורף: הוא מניע את רקדניו הווירטואוזיים בהתאם להתפתחות המוזיקלית להתהוללות במשחקי חיזור, תשוקה וארוטיקה. מתוך הנשף עטור החשקים נחשפות מגוון דמויות על זהותן הייחודית. היצירה מגיעה בשיאה לפורקן של חופש, אהבה רוחנית וגשמית.

בשבת האחרונה הגעתי להיכל אמנויות הבמה בהרצליה, שם הועלו כל חמש ההופעות המחודשות של היצירה. את החוויה שעברתי במהלך המופע קשה לתאר במילים, כי עדיף לחוות אותה. אבל אם בכל זאת אני נאלצת לצמצם את החוויה הזו למילים, אוכל לתאר אותה במילים כמו מופע מהפנט. למן הרגע הראשון, הקהל נסחף ביחד עם הרקדנים לתוך המתרחש על הבמה. המוזיקה היא קצבית ו/או מהפנטת ו/או מושכת. המחול הוא מאוד פיזי. אפשר להרגיש בקלות את התאווה, התשוקה, האירוטיקה ושאר החולשות האנושיות. מוזיקת הרקע, למרות היותה מוקלטת, תמכה מאוד בחוויה הכוללת ולרגעים היה גם לי חשק לפצוח בריקוד כלשהו. בסוף המופע, מחיאות הכפיים הרעידו את גג האולם, ובצדק רב.

אני מאוד מקווה שעם חזרתה לארץ, להקת המחול קמע תצא לסיבוב נוסף של הופעות עם כרמינה בורנה. אם זה יקרה, זכרו מעכשיו את המלצתי, ורוצו להצטייד בכרטיסים